פרשת שמיני מתאפיינת כידוע בהלכות טומאה וטהרה של

פרשת השבוע וחומש ויקרא פותחים בפסוקים “ויקרא אל

בתחילת הפרשה כתוב “ששת ימים תעשה מלאכה” משה

פרשת השבוע פותחת במצות מחצית השקל שה’ מצוה

פרשת השבוע ידועה בדבר מיוחד שיש בה או

בפרשת השבוע מובא כל סדר בניית המשכן על

בפרשת השבוע קוראים אנו על דין גנב שגנב

השאלה ידועה מה שונה יתרו מכל הגוים והתשובה

בתחילת הפרשה מסופר כי דוקא עבדיו של פרעה

בפרשת השבוע התורה מספרת על תהליך היציאה של

בתחילת הפרשה מסופר שפרעה קורא למילדות העבריות וגוזר

עיקרה של פרשת השבוע הוא המפגש בין יוסף

יובל שנים להסתלקותו של הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ"ל, מחוללה של ישיבת "כסא רחמים" ואבירה של יהדות תוניסיה, "עונג שבת" בפרקים עלומים בחייו – הנסיעה המסתורית לטריפולי, היעלמות החתן בשעת חופתו, התשובה שהתארכה למאות עמודים, והסטודנט שערק לעולם התורה.
בצלו חמדתי וישבתי – מרן הגר"מ מאזוז בנטפי געגוע

יובל שנים לעלותו השמימה על קידוש ה’ של ראש ישיבת כסא רחמים בתוניס ואב"ד העיר הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצוק"ל הי"ד
על דמותו הפלאית, גאונותו ושגב ידענותו מגיל צעיר, התמדתו, ודקדוק התיבות והגייתן כהלכה – בו התמחה והפליא לעשות

מה קורה כאשר אורח חשוב ונכבד אמור להגיע לביקור בביתנו? מבריקים את האריחים, פורסים שטיחים יקרים, הנברשות מפיצות אור בהיר, בחלל האויר עומד ריח מבושם ויוקרתי, ובני הבית מצפים ומחכים בכליון עיניים לבוא האורח הנעלה. כך צריכים אנו לחוש במשך ימות השבוע, לחכות ולצפות בכל לב לאורחת החשובה – שבת המלכה.

לשבת יש כח לתת מתנות, והכל תלוי בשמירת השבת ובהכנה לקראתה. לפי מה שאדם מקדים לקבל את השבת, כך הוא זוכה למתנת השבת.

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

על אף הרמה הגבוהה שבה מתנהל השיעור, השיעור מובן ובהיר ביותר. הסברתו של רבנו בהירה, צלולה וקולחת. דבר דבור על אופניו בבהירות הביטוי ובחדות המחשבה. יש לו לרבנו דרך נפלאה להבהיר את הדברים המסובכים ביותר ולהגישם בפשטות על מגש של כסף לכל אדם.

"הגעתי לשיעור כתינוק שאינו מורגל עדיין במאכלים" מתאר אחד מהשומעים בצורה ציורית "אלא שרבנו פירק את הסוגיא לחלקים קטנים והגישם כְּדַיְסָה לתינוק. כך, אפילו אני הצלחתי להבין!".

לאה לעומת זאת, היתה הראשונה להודות בלב שלם ובהכרה גמורה, מתוך מחשבה שלא מגיע לה כלום והיא קבלה את בנה במתנת חנם.